כוונות טובות. החלטות רעות
ההחלטות שאנו עושים בכל יום כרגיל מונעות על ידי כוונות בלתי מזיקות. מעטים הם …
| 0 Comments
מנהגי ארץ ישראל
קידושי אישה בטבעת
המנהג הרווח בכל קהילות ישראל הוא לקדש אישה בטבעת. גם ידועה לכל יהודי הנוסחה הדגולה “הרי את מקודשת לי בטבעת זו” שמצהיר החתן בשומו את הבטבעת על אצבעה של כלתו. ומודיע בעל הטורים: “נהגו העולם לקדש בטבעת” (אבן העזר, לא). על הדרישות להחל קידושין על אישה למדנו במשנה: “האישה נקנית בשלוש דרכים, וקונה את עצמה
המנהג להסתכל בציפורנים בהבדלה
מנהג נפוץ בכל רחבי קהילות ישראל הוא להסתכל בציפורניים לאור נר ההבדלה. אמנם, מנהג זה מקורו במנהג ארץ ישראל הקדום ולא נהג כלל בישיבות בבל. המשנה (ברכות ח:א) מלמדת: “אין מברכין על הנר עד שיאותו לאורו” ופירש רש”י “שיאותו” עד “שיהו נהנין ממנו”. מהי הדרך לההנות באור הנר לפי כוונת המשנה? התלמוד הבבלי מבאר שדרך
“טועמיהו”
מנהג מפורסם היום המכונה “טועמיהו” הוא לטעום את תבשילי השבת בערב שבת לפני כניסתה. כך פסק “מגן אברהם”: “מצוה לטעום התבשילין וצריך לטעום מכל תבשיל בערב שבת” (אורח חיים רנ:א) ואחריו “משנה ברורה”. אולם, הסיבה לטעימת התבשיל לא ניתנה על ידי הפוסקים הללו. הסבר עממי למנהג הזה הוא שייכנס אדם לשבת עם טעם של שבת.
מיעוט דיבור בשבת
מידה ידועה ומפורסמת במיוחד אצל אנשים כבדי ראש היא למעט בשיחה בשבת ובמיוחד בשיחה בטלה כדי לשמור על רוחה של קדושת היום. על ההתנהגות הנכונה בדיבור ביום השבת אומר התלמוד הבבלי: “שלא יהא דבורך של שבת כדבורך של חול” (שבת קיג:). הרי שכאן החיוב להבדיל בין קודש לחול לא רק במעשה אלא גם בהגות פה.
“התזת הזי”ן ב”למען תזכרו
קריאת שמע מבטאת את אמונת היהודי בייחוד ה’ וקובעת את השקפתו של היהודי על בוראו. קריאת שמע דורשת לא רק לב נכון וכוונה כנה אלא גם קפדנות בקריאה והגיית אותיותיה. על הזכות הגדולה בקריאה הקפדנית של שמע אומר רבי חמא ברבי חנינא בתלמוד הבבלי: “כל הקורא קריאת שמע ומדקדק באותיותיה מצננין לו גיהנם”. (ברכות טו.)