ההחלטות שאנו עושים בכל יום כרגיל מונעות על ידי כוונות בלתי מזיקות. מעטים הם האנשים שאינם מבינים שלהזיק במישהו על ידי מעשהו הוא דבר מגונה!

לפעמים אנו יוצאים בנתיב פעולה מסויים דווקא במטרה לעשות את מה שאנו חושבים לנכון. אבל הרבה פעמים אין אנו מסתכלים די רחוק כדי לראות את תוצאות מעשינו. כמה פעמים בחיינו מצאנו שלכוונותינו הטובות היו תוצאות ראות?!

נאמר לגבי לאה: “ותצא לאה” (ברא’ ל:טז) בגלל שהיה לילה להיות עם יעקב. גם נאמר לגבי דינה, ביתה של דינה: “ותצא דינה” ( שם לד:א) ואז נלקחה נגד רצונה.

חכמי ארץ ישראל הצביעו על השימוש המשותף של “ותצא” שנאמרה הן לגבי לאה והן לגבי דינה ביתה ושהכוונה בכך היא להקיש את מעשי הבת לאימה ולהפך. (תלמוד ארץ ישראל, סנהדרין ב:ו)

כוונות לאה היו טהורות. היא רצתה צאצאים ליעקב. מעשה היציאה שלה היה מכובד בתחום המקומי. אולם, בתחום הרחב יותר היו הדברים פחות מוצלחים. לא יצאו הדברים לטובה בשביל דינה ביתה שגם היא יצאה אל שמתוצאה מכך נאנסה. דינה לקחה רק חלק מהלקח.

המסר של חכמי ארץ ישראל הוא שאפילו הכוונות הטהורות ביותר יכולות להיות בעלות תוצאות רעות. כוונות טובות לא תמיד מביאות להחלטות טובות!